מערכת החיסון ומערכת הלימפה

 

הרפואה היפנית הינה רפואה טבעית המכירה בקשר העמוק של האדם עם סביבתו, הקשר והחיבור הקיים הנחוץ והחשוב עם הטבע, מזון טבעי, אור השמש ומגע האדמה.

מה קורה כאשר הקשר הזה מופר?

מערכת הלימפה הינה מערכת נימים צינורות וקשרי לימפה המוליכים נוזל דמוי פלזמה ותאים מן הרקמות אל כלי הדם, והיא חלק ממערכת החיסון.

תפקידה המרכזי בגוף הוא לנקות את הפסולת שהתא משליך. כאשר המערכת הזו עצמה גדושה בפסולת התאים מפסיקים לפנות החוצה והתא ממשיך לחיות עם הפסולת עד מותו. הגוף יעשה כל שביכולתו כדי לשמור את הדם נקי לכן הוא מאחסן את הפסולת ברקמות החיבור, השומן, האיברים וכך פעמים רבות בדיקות הדם לא יראו מחלה אף על פי שהגוף כבר במגמה של חולי.

האיברים שעוזרים ללימפה לסלק את הפסולת החוצה מהגוף הם העור, העיניים, המעיים ושלפוחית השתן. אם נקודת היציאה שלה חסומה היא לא תוכל לאסוף פסולת חדשה והיא גם תפלוט את העומס הזה אל הפתחים החיצוניים – הגרון הסינוסים האף והאוזניים. אז נראה ליחה, נזלת, דמעות, אלרגיה, נוזלים באוזניים, שיעול. וזו דרכו של הגוף להיפטר מהפסולת שלו.

כאשר פתחי היציאה האלה גם חסומים (תרופות שונות שעוצרות נזלת ליחה וכ"ו) לגוף אין ברירה אלה לאחסן את זה בתוך שומן, אח"כ רקמות חיבור, מפרקים, רצועות וגידים (הרפואה המערבית נותנת לזה שמות-ארטריטיס, ופיברומיאלגיה למשל).

דוגמא לאגירת שומן כזו היא תופעת ה"בפאלו המפ" – איזור חוליות הצוואר C7 עד T1 :  בהפרעה של מע' החיסון שפוגעת בחילוף חומרים לדוגמא בבלוטת התירואיד, נראה מטופלים שיש להם נטייה לצבור עודף רקמה באזור זה. זוהי גם תבנית קלאסית של התשה של בלוטת האדרנל ושל חולשה של מע' הלימפה. כאשר מע' זו נפגעת נראה רבות גם רגישות בבלוטות הלימפתיות בבית שחי והמפשעות.

חולשה של מע' חיסון יכולה לבוא בכל מיני צורות: מטופל שמצטנן כל הזמן, מטופל שטוען שכל מה שהוא אוכל מנפח אותו – חילוף החומרים שלו גרוע בגלל שהגוף שלו מתייחס לכל מה שהוא צורך כטוקסין (רעלן). הוא לא מצליח להיפטר מזה אז הוא צובר את זה במקום הכי פחות חשוב לגוף כדי לשרוד והוא תאי שומן. הגוף מגיב ביצירת תאי שומן כדי להחזיק בהם טוקסינים. בשלב הבא הגוף מאכלס את זה ברקמות חיבור – גידים, רצועות, מפרקים, רקמות חיבור בין איברים. מאוחר יותר כשגם זה מלא הוא עובר לכלי הדם בדפנות. לכן רוב מה שסותם לנו את כלי הדם הם טוקסינים, ורק אחוזים קטנים כולסטרול.

ברפואה סינית לחיות קרוב למקורות שלנו, לשורשים, ולהיות קשובים לטבע נקרא זונג – ZHONG
הירושה שקיבלנו מאבות אבותינו שמלמדת אותנו איך לחיות. כאשר אנו לא קשובים לזונג אנו נעשים פגיעים לאקלים, רגשות, מזונות, וכולי. כדי לשקם את מערכת הלימפה ולחזק את הזונג טוב לנו להיחשף לאקלים טבעי ולא ממוזג, אוכל טבעי ולא מהונדס גנטית, לעסוק באיזושהי פעילות ספורטיבית כדי לשחרר מתחים ממערכת העצבים, להיחשף לחום ואור השמש, להלך על האשמה יחפים ובכך לבצע הארקה לכל החשמל המצטבר בגוף שלנו, לשתות מים ממקור ראוי ולהפחית חשיפה לקרינה.

אחת מהביטויים השכיחים של חולשה במערכת החיסון יתבטא בדלקת כרונית.
דלקת לא מטופלת, שמתקבעת בגוף באיזורים שונים כמו: סינוסיטיס, דלקת חניכיים, שקדים, ריאות. לזמן מוגבל הגוף מצליח לשמור עליה מקומית אך ככל שהזונג נחלש והאנרגיה הכללית יורדת הזיהום מתפשט לאיזורים נוספים. זה מחליש את מערכת החיסון, מאתגר אותה להיות במצב "מוכן" כל הזמן, מבזבז רמות גבוהות של אנרגיה, רמות של קורטיזול, מפרק ויטמין סי פי 5 מהרגיל ואז חווים עייפות, דיכאון, תחושות קור, חוסר יציבות ריגשית. במקרים של פציעות אורתופדיות שלא עוברות יש לבדוק את רפלקס מערכת החיסון.

תזונה:

כאשר אנו אוכלים מזון שאינו מזין הגוף משתמש באנרגיה רבה כדי לפרק אותו או לחילופין לאחסן אותו כי הוא לא מתפרק. מבחינת הגוף זהו רעלן כי זה חומר שהגוף לא יכול להשתמש בו וצריך לשלם באנרגית חיים כדי לסלק אותו. אוכל מלא טוקסינים (ג'אנק פוד למיניו השונים, מזון מהונדס גנטית) תוקע את המערכת הלימפתית. מע' החיסון לוקחת את כל המשאבים הכי יקרים שלה ומפרקת רעלנים. לאורך זמן הגוף מפתח לויקוציטוזיס עיכולי (התנגדות למה שהכנסנו לתוכו) הוא מתנהג אליו כחומר זר, כלומר מפתח תגובה חיסונית. בסופו של דבר הגוף עובר סוג של תגובה אוטואימונית ואנחנו מפתחים למזון הזה סוג של התנגדות.
תזונה מומלצת היא להרבות בירקות ופירות, להמעיט בצריכה של סוכר, מוצרי חלב וחיטה בהתאם למצב: לדוגמא בדלקת סינוס כרונית יש להוריד את כל מעוררי הליחה למיניהם- מוצרי חלב וחיטה.

מצבים נפשיים:

מצבים נפשיים כמו דיכאון, מתח, שוק או טראומה –  כשאנחנו בסטרס תמידי הגוף שלנו מפריש כמויות אדירות של רעלים לתוך הדם וזו פסולת של מערכת העצבים. הגוף משתמש בתאים של מערכת הלימפה ונוגדי חמצון כדי לטפל בטוקסינים האלו. אותם תאים של מע' הלימפה שהגוף צריך לתפקוד התאים, הוא מוותר לטובת הישרדות. כפועל יוצא הוא לא מחדש את המטבוליזם שלו וחי בפשרה. עם הזמן תפקודים של מע' העצבים הולכים ויורדים ואחד הביטויים של זה  – אנו הופכים להיות פחדנים יותר, רגישים יותר, לחוצים יותר וכמובן נוטים לחלות יותר.

סימפטומים:

תשישות, חולשת עצבים, קושי להחלים ממחלות, החלמה איטית של צלקות, חולשה של רקמות חיבור, חוסר תיאבון, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות, בעיות אוזניים, בלוטות לימפה נפוחות, סינוסיטיס, קושי להחלים מפציעות.

באבחון ברפואה היפנית, אני מתבססת על מישוש נקודות ואזורים המבשרים לי אודות חולשה חיסונית, הצטברות של רעלים, דם תקוע וכיוצא בזה.
הפרוטוקול אשר יבוצע יהיה זה אשר הצליח להוריד את רפלקס השורש בשלב המישוש.

אדם אשר סובל מאינסומניה- אני אברר את רמת לחץ הדם שלו, את איכות הדם, את מנח הספנואיד שלו בשלב האבחון וכך הפרוטוקול הטיפולי נבנה בהתאמה.

אישה אשר מגיעה עם כאבים בכתף- אני אברר את רפלקס מערכת החיסון שלה, אבדוק את שריר הפסואס, את המותן, וכמובן את זרימת הדם.

סינוסיטיז כרוני- אבדוק את רפלקס מערכת החיסון, האדרנל, הדם, תזונה כמובן והטיפול יהיה בהתאם. לרוב יידרש ניקוי רעלים במצבים כרוניים.

"יהיו מזונותייך תרופותייך". כשאני כותבת מזון, זה לא רק מה שאנו אוכלים אלא כל מה שאנו מעכלים מהעולם.

באמצעות דיקור, מוקסה, צמחי מרפא והתאמה תזונתית כמו כן חשיפה רבה לטבע ,לשמש ולאדמה חוזר האדם לחיבור לפעימה שלו עם הטבע ועם בריאותו המולדת.