בלוטת התריס
בלוטת התריס ממוקמת בצוואר, ממש מול הגרון. היא מייצרת הורמונים הלוקחים חלק, כמעט בכל תפקוד גופני. לאבחן מצב של תת פעילות בבלוטת התריס הינו מצב מורכב כיוון שהיא חלק קטן ממערכת מורכבת וסבוכה בשם המערכת האנדוקרינית. המערכת האנדוקרינית מורכבת מ 8 בלוטות ראשיות ובלוטות מין משניות.
ההיפותלמוס, יותרת המוח, יותרת הכליה, בלוטת התריס, יותרת התריס, הלבלב, האצטרובל, בלוטת התימוס, השחלות בנשים, האשכים אצל גברים, והשליה בנשים הרות, כולם חלק מהמערכת האנדוקרינית. המערכת האנדוקרינית אחראית להסדרת הורמונים. אם יש שינוי באיזון בכל אחד מהחלקים שלה, אז כל המבנים שלה יושפעו. המפתח הוא לאבחן היכן קרתה התקלה.
הורמוני בלוטת התריס מווסתים כיצד התאים שלך משתמשים בחמצן כמקור אנרגיה. הורמונים חשובים אחרים השולטים בתפקוד הבלוטה כוללים הורמון TRH ואת הורמון מגרה בלוטת התריס TRH). TSH משוחרר מן ההיפותלמוס, המכוון את בלוטת יותרת המוח להפריש TSH והוא נקלט בבלוטת התריס ומגרה אותה להפריש T3,4 ) .הבלוטה אחראית על חילוף החומרים בגוף, מערכת העיכול, תחושות חום או קור וקצב הלב. ישנן שתי הפרעות עיקריות של הבלוטה והן מחולקות לתת פעילות או פעילות יתר.
בלוטת התריס מייצרת 2 הורמונים עיקריים, תירוקסין T4 ו T3 אשר משפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף כאשר יוד הוא מרכיב חיוני של 2 ההורמונים. תת פעילות (היפותאירודאיזם) מתאפיין בירידה בתפקוד הבלוטה, כלומר היא אינה מייצרת מספיק או אינה מייצרת כלל הורמונים.
תסמינים של תת פעילות בלוטת תריס כוללים: כולסטרול גבוה, עייפות, כאבי ראש, דכדוך, עליה איטית במשקל, תחושות של קור, וזיכרון וקשיי קוגניציה, עצירות, ליבידו נמוך, שיבוש במחזור החודשי, שינויים בשיער, דכאון, פגיעה בפוריות ובהתפתחות העובר.
סיבות לתת פעילות של הבלוטה לפי הראייה המערבית הינן תזונה לקויה – חוסר ביוד, הקרנות, לידה, ומחלת האשימוטו- מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת את הבלוטה והורסת אותה.
טיפולים תרופתיים מערביים כוללים מתן הורמונים טבעיים או סינתטיים- נגזרת של תירוקסין אשר לעיתים פותר את הבעיה ולעיתים חלק מהסימפטומים נשארים, ולעיתים ישנן תופעות לוואי מהתרופה עצמה. אם המחלה התגלתה בשלבים ראשונים טרם לקיחת תירוקסין מבחוץ, הסיכויים לאזן אותה תוך כדי תמיכה בציר האנדוקריני (בלוטת האדרנל לדוג') רבים ביותר מאשר לאחר לקיחת ההורמון מבחוץ וזו בשל העובדה שהגוף התרגל למצב של אספקה חיצונית.
פעילות יתר של הבלוטה הוא המצב ההפוך והיא נובעת מעלייה בקצב חילוף החומרים בגוף.
הסיבה השכיחה ביותר ליתר פעילות בלוטת התריס היא מחלת גרייבס, דלקות בבלוטה וזפק גויטר רב קישרי.
תסמינים שכיחים יהיו: עצבנות, דפיקות לב, הזעת יתר, חוסר סבילות לחום, נדודי שינה, שיבוש במחזור, רעד קל, וירידה במשקל.
אם פעילות היתר ממושכת תיגרם עייפות רבה, ולעיתים יופיעו בלט בעיניים ונפיחות בצוואר.
הטיפול המערבי מציע תרופות אשר מדכאות את תפקוד הבלוטה, ניתוח להסרתה, או הקרנות . בסופו של דבר פעילות יתר תוביל לתת פעילות.
רפואה סינית ויפנית:
ברפואה הסינית המסורתית, תסמינים של חוסר איזון בבלוטת התריס מצביעים על חוסר איזון של יין ויאנג בגוף. כלומר רמת היאנג ירדה, לעומת היין. לרפואה היפנית יש רפלקסים המשקפים את תפקוד הבלוטה ואת הבלוטות הקשורות אליה, בצוואר, ובטבור.
הטיפול משלב דיקור, צמחי מרפא ותזונה.
נראה פעמים רבות מעורבות של בלוטת יותרת הכליה, ומעורבות של מערכת עצבים אוטונומית. שכיח לראות תת פעילות לאחר מצב של סטרס רב, או משבר. דיקור מוקסה על ערוצי הכליות, מחמם משולש, נק אוזן וצוואר וצמחי מרפא שימושיים במיוחד עבור בעיה זו ומטפלים בתסמינים כמו תחושות של קור, ידיים ורגליים קרות, עייפות, כאבי גוף, זיכרון גרוע וריכוז נמוך, חשיבה מעורפלת, מלנכוליה, דיכאון, נדודי שינה, קושי לקום בבוקר, עליה במשקל, עצירות, ויובש.
לחולי היפותאירואיד לרוב יהיה דופק חלש, איטי, לשון יכולה להיות רטובה, נפוחה, וחיוורת. מספר מחקרים הראו כי אקופונקטורה יכולה לעורר את שחרורו של TSH ו ACTH ואת הורמוני יותרת המוח האחרים . מחקרים אחרים הראו ששימוש במוקסה הצליח להפחית נוגדנים בדם אצל חולים עם מחלת האשימוטו ולהביא את בלוטת התריס שלהם בחזרה לאיזון.
בפעילות יתר של בלוטת התריס – היפרתאירואיד המצב הוא הפוך.
סינית יאובחן בדרך כלל כעודף של יאנג עם חסר יין וחום. גם כאן הטיפול משלב דיקור, צמחי מרפא ותזונה. הדיקור שימושי להפליא בטיפול בתסמיני היפרתאירואיד כגון, דפיקות לב, חרדה, תחושות של חום, ירידה במשקל, ומצבי רוח עצבניות כמו כעס ועצבנות. נראה לרוב לשון אדומה ודופק מהיר ודק. גם כן שימוש בערוץ הכליות והמחמם המשולש מראה תוצאות מצוינות, חיזוק יותרת הכליה, ומערכת החיסון.
דיקור שבועי יכול להקל על הסטרס הנגרם מחוסר איזון הבלוטה, ולאזן הורמונלית, יחד עם פעילות גופנית מותאמת ותזונה נכונה. הטיפולים מוצעים כשילוב עם הטיפולים המערביים או כעומדים בפני עצמם, תלוי במצב המחלה.
הרגלי תזונה שיכולים לשפר את תפקוד בלוטת התריס במצב תת פעילות כוללים הגדלת צריכת הסלניום שלך, כולל מזונות המכילים יוד כמו אצות ודגי ים, מזונות המכילים טירוזין L -חומצות אמיניות, כמו שקדים, אבוקדו, בננות, שעועית, דלעת. הימנעות מירקות ממשפחת המצליבים (כרוב ,כרובית, כרוב ניצנים, ברוקולי, כרוב סיני, קולרבי, לפת, צנון/ית, חרדל, גרגר נחלים , חזרת), קפה, קקאו או שוקולד, המעטה באכילת בטטות, תירס, בוטנים , צנוברים , דוחן ופולי סויה שהם מזונות גויטרוגנים (מפריעים לבלוטת תריס חלשה ויוצרים זפקת – הגדלה של הבלוטה) לקיחת מולטי ויטמין טוב שכולל A, C, D, E, , אבץ, ויטמינים מקבוצת B, וכמובן לאכול הרבה פירות וירקות, עשירים בסיבים, ודגנים מלאים. מומלץ להוסיף כורכום שהוא נוגד דלקת יחד עם פלפל שחור- להשיג בטבליות, פרי הרימון גם מסייע בהורדת דלקתיות, צמחים ממריצים כמו שורש זנגביל, קינמון, טימין, רוזמרין, מרווה.
בתזונה לטיפול בפעילות יתר של הבלוטה נמנע מאכילה של מזונות המכילים יוד, וממריצים למיניהם.
נגביר צריכה של מזונות גויטרונים המדכאים את פעילות הבלוטה (כרוב, קולורבי, לפת סויה רוקט, סויה ), פחמימות מורכבות, חלבונים, פירות וירקות, חומצות שומן.
לרפואה הסינית והיפנית כלים רבים לסייע לבלוטת התריס, למתן את התסמינים ברוב המקרים, ובחלק להביא לריפוי שלם של הבעיה.