בלוטת האיצטרובל

 

מופלא ומפליא בעיני שהבלוטה, יש הסבורים החשובה מכל, שמוזכרת בכל כך הרבה מקדשים, כתבים, טבע, כה מעט באמת מפורסם עליה. נראה שבהקשר שלה רב הנסתר על הגלוי, ועדיין אני מנסה להביא לפניכם לקט שינסה להעביר את גדולתה ועוצמתה.

חבויה במרכז המוח, עטופה מים- נוזל עמוד השדרה, בגודל של אפון, שוכנת בלוטת האצטרובל. מכונה בשמה משכן הנפש, העין השלישית, מייחסים לה כוחות מיסטיים ואזכורים רבים לאורך ההיסטוריה.

בלוטת האצטרובל אחראית על ייצור מלטונין- ההורמון שאחראי על ויסות תחושת הזמן

סרטונין- הורמון שאחראי על הרגשת WELL BEING ושמחה

DMT אשר מיוצר 3 מצבים בחיינו- לידה, חלימה, מוות. מצב נוסף הוא לקיחה מבחוץ של חומר זה  אשר מרחיב את התודעה ועוזר לה לחוש במימדים נוספים.

הסרטונין הורמון השימחה, המשפיע על מצב הרוח שלנוו מצב הספיריט שלנו, כאשר הוא מופרש אנו מרגישם את החיבור לטבע, לאמא אדמה, לשמיים הגדולים ומודעים לאלוהיות שלנו.

בבלוטה עצמה יש רק מים, מים נקיים, טהורים, המשמרים תבונה וזכרון שמגיעים אלינו בעודנו עוברים. בלוטת האצטרובל מופיעה בעובר 49 יום אחרי ההפרייה והטיבטים מציינים בהקשר זה שלנשמה לוקח 49 יום להתגלגל חזרה לגוף.

בתרבויות הקדומות ניתן לראות את ההתייחסות המיוחדת שרכשו לה. היא נחשבה למושב הנשמה, מקום בו נכנסת ויוצאת הנשמה מהגוף, המסע אל החיים והמוות על פי המצרים הקדמונים.

התיאור הראשון של בלוטת האצטרובל בא מ-Galen במאה השנייה לספירה שראה בה שסתום המאחד ומווסת את זרם המחשבות משני צדי המוח.

עדות מדעית ראשונה בהקשר הפיזולוגי של הבלוטה התגלתה בסוף המאה ה 19 על יד OTTO HEUBNER שמצא עדויות לכך שפגיעה בבלוטה עלולה הן להאיץ והן להאט את ההבשלה המינית של מתבגרים. במשך חמישים השנים הבאות חוקרי המוח סברו שהבלוטה מעורבת בדרך שעדיין לא מובנת בפיקוח על ההתבגרות המינית .

פריצת הדרך בזיהוי מהות המבנה המוחי המיסתורי אירעה בשנת 1958 כאשר צוות חוקרים מאוניברסיטת ייל – בראשות הדרמטולוג Aaron B. Lerner – מצא שבלוטת האצטרובל מפרישה הורמון רב עוצמה – melatonin – שעיקר תפקידו הוא ויסות מעגלי ערות-שינה.
תפוקת המלוטונין גבוהה בלילה ונמוכה באור היום. עם השנים היא הולכת ומתמתנת. לילדים מתחת לגיל שבע מינון גבוה של מלוטונין -לכן תינוקות מרבים בשינה – והחל מגיל ההתבגרות היא הולכת ופוחתת – מכאן קשיי השינה של אנשים מבוגרים. ומכאן גם יכולתם של הקטנטנים לחזות במחזות וישויות שרובינו הגדולים לא רואים.. האצטרובל שלהם חיה ועובדת.
בלוטת האצטרובל מופעלת על-ידי אור ומווסתת את הביוריתמוס של הגוף, נמצאת בקשר הדוק עם ההיפותלמוס המנהל את הצמא, הרעב, התשוקה המינית, ואת השעון הביולוגי של האדם.
מרשתית העין המידע על האור עובר במסלול הרטינו-היפותלמי – אל צבר תאים זעיר – הגרעין העל- כיאזמטי – שהוא קוצב היממה של האדם. מהגרעין הזה הדחף העצבי עובר לבלוטת האיצטרובל. המידע העצבי על קיום האור מעכב, בולם את הפקת המלוטונין כאשר בשעות הלילה הדחפים האלה נפסקים, בלוטת האצטרובל מתחילה בהפקת המלטונין.

מלטונין גם מסייע לפקח ולווסת את הפרשת הורמוני הרבייה באישה. יש למלטונין תפקיד בעיתוי התחלת הווסת, אורך המחזורים החודשיים, וחידלון הווסת בגיל המעבר.

בלוטת האצטרובל מאפשרת היווצרות קשרים חדשים בין האונה ימנית והאונה שמאלית באמצעות היווצרותם של טרנסמיטורים חדשים.

כשנוצרים הקשרים חדשים בין שתי האונות בני האדם יכולים להפיק תועלת רבה יותר מהמוח שלהם וחלק מהיכולת המוחית החדשה היא כמובן השמיעה והראיה למרחוק.

אצל כולנו, בלוטת האצטרובל, "העין השלישית" יכולה להיות מופעלת לתדרים של העולם הרוחני ולהנחיל לנו את התחושה " היודעת", תחושת האחדות עם הכל. בעזרת מדיטציה, יוגה, חשיפה לאור השמש, הסרה מוחלטת של פלאוריד מהתפריט, (פירוט בהמשך) אנו יכולים לחוות מימדים אחרים, להתחבר לזהותנו האמיתית, ולהוריד תובנות מהספרייה הכל יודעת..

עם תירגול מתקדם בהפעלה שלה, ישנה האפשרות גם להשפיע על מחשבות ופעולות של אנשים בעולם הפיזי שלנו. – מסתבר שקיים כבר מחקר מתקדם על כך בחסות ממשלת ארה"ב, וארגונים נוספים לאורך השנים ויש להם תוצאות מוצלחות למדי… הוכחה לכך כבר ידועה- במלחמת העולם השניה הנאצים השתמשו בהפלרת מים כדי להכניע את היהודים בגטאות, ולגרום להם לא להתקומם כנגד סמכות. הפלרת המים למעשה ניתקה את הקשר הרוחני של יושבי המחנות , את החיבור שלהם לעולם הרוח וכך אפשרה את תהליך הכנעתם.

האצטרובל מיוצגת ברומא, מטה האפיפיור- מוט של אצטרובל.

המצרים הקדמונים או כפי שאנו מונחים להאמין תיארו את האצטרובל בסמל העין – רואת הכל. ראייה אמיתית ולא רק פיזיולוגית. ראייה לתוך המציאות הרב מימדית הקיימת בכול.

 

השפעת הפלאוריד על הבלוטה:

המחקר של ג'ניפר לוק בסוף שנות ה 90 הראה שהפלואוריד "יושב" באזור בלוטת האצטרובל ומפריע לה בתפקודה. יתרה מזו, בלוטת האצטרובל רגישה במיוחד לפלואוריד, ובה נאסף רוב הפלואוריד בגוף.  היא למעשה מהווה מטרה – מגנט עבור הפלואוריד אשר גורם להסתיידות שלה וכך לאיבוד הוויטליות שלה. למי שקצת מבין כיצד פועלים הדברים בעולמנו, ניתן לומר שהכנסת הפלואוריד למי השתייה, מזון, ומשחות השיניים, נעשתה במתכוון, על מנת להפריע בתפקודנו הרוחני- עצמאי.

האצטרובל מורכבת מתאים הנקראים PINEALOCYTES ותאים של מערכת עצבים הנקראים תאי גליה. היא מחברת את המערכת האנדוקרינית עם מערכת העצבים בכך שהיא ממירה אותות עצביים מן המערכת הסימפתטית של מערכת העצבים ההיקפית  לכדי אותות הורמונליים. כמי שמתעסקת בדיקור יפני ורואה מקרים רבים של הפרעה במערכת העצבים אינני רואה חשיבות גבוהה מזו של שימור תפקוד האצטרובל.

דקארט הוגה דעות אשר קיבע את המונח של האצטרובל כמושב הנפש, היה אובססיבי להבין מי אנחנו. הוא חקר הכל – אפילו את הרעיון שאנחנו יכולים לדעת את עצמנו. הוא ציין כי בחושים ניתן לשטות, כי רוב מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים הוא באמת אשליה. לבסוף הוא נאבק עם האפשרות שהזהות שלנו כיחידים היא לא אמיתית.

בסופו של דבר הוא הגיע למסקנה שאם אפשר היה לפקפק בקיום שלנו, היה חייב להיות משהו, דבר מסוים, שיכול לחוות את הספק הזה.. והדבר הזה הוא מי שאנחנו באמת.

ההצהרה המפורסמת שלו מחזיקה מעמד: COGNO ERGO SUM – אני חושב, משמע אני קיים.

מחקרו של הרופילוס רופא יווני שלוש מאות שנה לפני הספירה  אבי שיטת המחקר המדעית שם לב שמבנה האצטרובל הקטן היה יחיד, בניגוד לתכונות מוח אחרות אשר משתקפות בהמיספרות הימנית והשמאלית. האצטרובל היא הבלוטה הראשונה להיווצר בעובר בן 3 שבועות. כמו כן היא ניזונה מאוד ברחם. לבלוטת האצטרובל יש את אספקת הדם הטובה ביותר, תערובת החמצן וחומרי הזנה הטובים ביותר באנטומיה האנושית, שני רק לזה של הכליות שלנו. בגלל כל אלו ובצדק הוא הגיע למסקנה שיש לה תפקיד מרכזי בתודעה ושהיא השער אל העצמי האמיתי. אירוני הוא שצאצאיו נמנעו מלעסוק בחקר הבלוטה בגלל ההקשר שלה עם "תופעה רוחנית" . רק לאחרונה מתחילים מדענים להראות בה ענין.

בנוסף גם המורים ההודים נותנים תוקף לחשיבותה:

הם מקבילים את האצטרובל למקבילתה הפיזיולוגית של הצ'אקרה השישית- Ajna .

"All psychic systems have their physical aspects in the body . . . With ajna chakra the physical equivalent is the pineal gland, which has long baffled doctors and scientists as to its precise function… Yogis, who are scientists of the subtle mind, have always spoken of telepathy as a 'siddhi', a psychic power for thought communication and clairaudience, etc. The medium of such siddhis is ajna chakra, and its physical terminus is the pineal gland, which is connected to the brain. It has been stated by great yogis … that the pineal gland is the receptor and sender of the subtle vibrations which carry thoughts and psychic phenomena throughout the cosmos." — (Satyananda, 1972)

מחקרים שחקרו את השפעות המדיטציה והיוגה על המערכות בגוף האדם, מצביעים כי אלו יכולות לשמש לגירוי הפרשת מלטונין אשר מגבירות את תחושת הרווחה ו WELL BEING .

מלטונין הוא הורמון חיוני עבור מערכת החיסון וברמות נמוכות מתקשר לסרטן הערמונית והשד. מלטונין בנוסף, מגן על הגוף מרדיקלים חופשיים אשר גורמים לנזק במבנה התא. הוא גם עושה רגולציה לרמת הסוכר בדם. מחקרים מראים שאנשים אשר עובדים במשמרות לילה נוטים יותר לפתח סכרת טייפ 2 מחבריהם העובדים ממשמרות יום.

ההתערבות הגדולה ביותר לבלוטה מבחוץ היא כאמור פלואוריד וקרינה אלקטרומגנטית. שני אלו פוגעים ביכולת של הבלוטה לייצר מלטונין בלילה. כולנו מוקפים באנרגיה אלקטרומגנטית בבית, במשרד, ובחוץ . הדרך היחידה לחמוק ממנה היא לפרוש לאזורים מרוחקים…ולשתות מים חיים..

אז מה בכל זאת נותר לנו לעשות כדי לשמר את הבלוטה המופלאה הזאת?

1.      הפרי תמרהינדי אפריקאי- משחרר פלואוריד מהגוף

2.      צומות מיצים- מנקות רעלים ומתכות כבדות מהגוף כולל פלואוריד

3.      מים חיים

4.      יוד- רמה נמוכה שלו תגרום להפרעה בבלוטת התירואיד, עייפות כרונית, תחושות קור ועוד.

5.      אור השמש- 15 דקות בהייה לכמה שניות באור השמש בתחילת היום, ו 15 דק בהייה בסוף היום.

6.      הורדה של פלואוריד הנמצא במים, משחות שיניים, מזון מתועש.

7.      שינה בחשיכה מוחלטת- מבטיחה הפרשה טובה של מלטונין ושינה עמוקה. כמובן לא לישון ליד מכשירים סלולריים וכ"ו.

8.      מדיטציה

נשימה ושירה מעגלית (CHANTING) מעניקות זרימה עשירה של חמצן לבלוטה.  יוגים מתארים שהם עליה בקצב בלב ובוזמנית ירידה בלחץ הדם. מצב זה זהה למה שקורה רגע לפני המוות. אפשרי שהמטרה היא לשחרר רמות של DMT אשר מעריכים שמאוחסן באצטרובל.

חומר זה הוא חומר טבעי שהגוף מפריש ברגע הלידה, מוות, וחלום כפי שהוזכר קודם. המטרה שלו היא להפנות את מבטנו ותודעתינו פנימה ולרכז את החשיבה פנימה. בכך הוא מאפשר עדות וחוויה של תחושות ומראות שאינן יכולות להיות מוסברות ריאלית .

 

לדעתי ניתן לראותה כשער אל זהותנו האמיתית. היא למעשה "שומרת הזמן" והמעבר שלנו אל הזמן האחר, אל הראייה הרב מימדית , אל הזהות האמיתית ואל חיים מאוזנים, בריאים ושמחים כאן במימד הזה.