פאזת האש

"מים רבים לא ייכבו את האהבה ונהרות לא ישטפוה"

אש: דרום – קיץ – צמיחה – חום- אדום – לשון – צחוק – SHEN – לב – מעי דק – מעטפת הלב – מחמם משולש

הפאזה המופלאה הזו, מביאה לידי סיום את חצי המחזור היאנגי שהתחיל ברעיון המים ובא לשיאו דרך האקטיביות של העץ אל עבר ההגשמה הסופית שהיא רוח הדברים, איבוד האגו להתמזגות עם הרוח הגדולה. זהו רגע חמקמק קצר ומתוק. זוהי הצצה אל המתיקות שבחיבור, באמפתיה, באהבה, ובתדר סוחף. האש מחממת, מהפנטת, סוחפת אליה ומקרבת לבבות. מאז ומעולם היוותה את מרכז המעגל, קירבה את השבט לאורה וחיברה אותנו עם חומר שמתנהג כמו אל חומר…אנו רואים אותה, חשים בה, רוצים בה, אך לא יכולים לתפסה.
העונה היא קיץ, בה אנו חווים את מלאות החיים. אנו נמצאים במרחב הפתוח, ויוצאים אל החוץ. הקיץ שבא מתוך האביב הוא המימוש. אנו מגיעים להשלמה של מצב, שלמות של חוויה, בשלות של משהו שהתחיל כפוטנציאל אל עבר התפתחות מקסימלית.
מדובר בנגיעה ברוח של החיים, הנאה מהשגיות ושפע.
ממקום זה אנו מקרינים עצמינו לכל הכיוונים.

טריאגרמת TUI – "האגם"

טריאגרמה שמתארת את ההסתפקות בטיפה של היין שנותנת את טעם החיים, המעט שנותן את ההרבה. האיכות היינית שנותנת לשרוד בכל ים היאנג הענק. זוהי היכולת להמשיך בחיים. זוהי טריאגרמת השמחה, האושר והתרוממות הרוח. האגם מייצג מהות. מעט מים במרחב היאנג האינסופי נותנים את היכולת להמשיך הלאה.

4 איברים שוכנים בפאזה הזו, בראשם עומד הלב והוא הקיסר. מדובר לא על הלב הפיסי אלא על הרוח הגדולה, "SHEN". הלב מסמל את החיים הפנימיים שלנו, את האספקטים של ה "HEAVEN", השמיים. האש נשלטת ע"י המים אשר מקררים אותה בכדי לאפשר ל "SHEN" סביבה נוחה יותר. אם יש בקרת יתר של הכליות (מים) הלב יוצר בצקות (בעיקר באיזור הפנים) שהן בעצם מים שעלו על גדותיהם.

הדם הינו נוזל החיים ונותן את האינפורמציה לגבי מצב האדם. ברגע שהוא עובר בלב הוא מקבל את חותמת ה "SHEN" ומקבל את הצבע האדום. הדופק הרדיאלי נותן לנו אינפורמציה על מצב האיברים בגוף ומצב הצ'י והדם . הדם, נוזל החיים נושא את ה "SHEN" לרקמות ואברי הגוף ובפעימה נותן ומקבל אינפורמציה.

 

שלושה איברים שומרים ועוזרים לקיסר להיות בקשר עם מערכות הגוף:

המעי הדק אמון על ההתמרה של המזון לאנרגיה אותה צריך האדם, מכונה גם "בונה האדם הגדול", עושה את ההפרדה בין עיקר לטפל וזאת באמצעות הקשר עם הקיסר (הלב, בן זוגו לפאזה).

מעטפת הלב שהיא למעשה הלב הפיסי, מחליט מה ייכנס ללב ומה לא. אחד הדברים החשובים בלב היא הריקנות – כך הלב יכול להתמלא מחדש. המעטפת נחשבת "ללב" הפיזי המכיל את דרכי הגישה של הדם המוביל את ה "SHEN" אל כל הגוף, הוא מגן על הלב וסופג את כל המתקפות עליו.

המחמם המשולש הוא הפונקציה המחברת את הקיסר עם כל מערכות הגוף ושומרת על הקשר עם הקוסמוס. הוא אחראי על כל התהליכים הקשורים בטרנספורמציה, פליטה, הזעה, יציאות, שינוע, הקאות – קבלה הפרדה ואידוי – שלושת התהליכים המפעילים אותנו.

המחמם המשולש מדבר על רעיון בסיסי של אנרגיה: הזנת מערכת האנרגיה מבסיס האנרגיה, על סירקולציה של אחד המזין את השני כל הזמן ועל המבער הפנימי הגורם להפצת אנרגיה לכל מקום – טרנספורמציה והנעת צ'י. הטרנספורמציה באה מכך שמערכת המרידיאנים אחראית על תהליך הנשימה וספיגת הצ'י אל המחמם המשולש ומשם אל שאר הגוף.

טיפוס האש :

בסוף כל פעולה ישנו מרחב מסויים של רווחה, סיפוק ותחושה שהזמן עמד מלכת. חוויה שמעניקה התרוממות רוח והתלהבות. עבור זה טיפוס אש יעשה הכל. לאש יש את היכולת להתחבר ולעשות טרנספורמציה במי שבא איתו במגע. הוא מרגיש אחראי על האווירה, על התדר ויש לו מחויבות להעביר אנשים מצבים ותמיד לכיוון הגבוה, החיובי, לשמחה, לאהבה. אש רוצה לצאת מעצמו למשהו רחב וגדול ממנו. המתנה של אש לעולם היא ההובלה למימוש וזיהוי צורך עם אמפטיה את האחר. הם תמיד מוכנים להראות את הצד החיובי, לשפר, למכור, להזין כל דבר שיש בו מין הפנטזיה, האשליה, האהבה והרווח. התוכן של מה שהם מעבירים פחות חשוב להם. חשובה הכותרת, הסיפור, הדרמה. חשוב להם הרגע של החיבור, איבוד הזהות והאחדות הנוצרת מין המפגש הבלתי אמצעי. יש להם יכולת למגנט את אנשים הנכונים אליהם, הם עושים זאת עם אמונה שלמה, באים ומונעים על ידי אהבה ורצון טוב. האש היא רחבה ושטוחה. בשונה מהמים העמוקים או העץ הפעיל והאסרטיבי האש רוצה להשפיע ולעשות טרנספורמציה. התוכן והעומק פחות רלוונטיים. לאש אין מאמץ, הוא מביא איתו פשטות, חוסר מאמץ, חוצה גבולות ויכול במילים מועטות לשנות את כל התדר. הוא מתיך את גבולות המים והנוקשות של העץ ומביא לשחרור וחשיפה. הוא מבקש לוותר על עצמו, לאבד את עצמו בתוך החוויה הבלתי אמצעית, להתמזג עם הרגע, בטוטליות. טיפוסי האש יהיו עד הסוף באמפטיה, בחמלה ובהקשבה. אש מחפש אהבה בכל צורה ובכל מימד. גם אם יהיו בזוגיות ובנאמנות, בחוויה הריגשית שלהם הם תמיד יחפשו את הרב מימדי ואת המסה כדי לאפשר לעצמם תקשורת.
אש מבין שכדי להתפתח הוא צריך להסכים להיות בחצי השני של המעגל, החצי השני הנע לכיוון האדמה אל השגרה, אל הצמצום של המתכת. בשלב מסוים הוא מבין שאינו יכול ללכת אחרי הכוח שלו עד הסוף. כאשר הוא נמצא בירידה מהשמחה, מהרגע, הוא מתקרר ומרגיש שאין לו מה לתת. קשה לו במקום הזה. הוא מרגיש מרוקן והשמחה הגדולה נעלמת. אם הוא אינו ער למצב, הוא יחפש מהר את הרגע הבא, את הדרמה הקרבה, כדי להכניס דלק למערכת. הם מכורים למפגש, לאינטרקציה, ללהיות בקשר ולמערכות יחסים. קיימת שם תשישות מסוימת, קשה להם לתחזק את כל המערך הזה ולכן מגיעה הירידה.

קשה להיות אש בעולם המערבי, ולכן נראה הרבה אנשי אש במצבי דכדוך. ככל שסף הגירוי עולה יותר, הדרישה והצורך להיות מקובל, רצוי ומחובר קיימת, הם אינם תמיד יודעים לאזן בין תנועה לבין מנוחה. אין להם יכולת להיות לבד עם עצמם ולכן זקוקים  לקשר כל הזמן סביבם. כיוון שהם הפנימו שכדי לשרוד בעולם עם סף גירויים גבוה הם לא יכולים להמשיך את המרדף אחרי הניצוץ, הם השלימו עם הפשרה ולכן אפשרי שנראה אותם מעט כבויים.